מפתחות חלק אורח חיים סי' ק"ן אות ג' בכתב פרשה לשם תפילין דר"ת אם יוכל לעשותה לתפילין דרש"י: סי' קי"ז המודר הנאה מחבירו אם יוכל להשאיל לו תפילין אצל המודר ולהניחם: סי' קל"ב ב') נמצא בשעת קריאת התורה בפ' וישלח עברו לפני כתוב עברו ולפני רק הואו מרוחק קצת אם צריך להוציא ס"ת אחר: סי' קמ"ג בנמצא טעות בס"ת באמצע קריאת פסוק ד' אם יוציאו אחרת לפני ברכה אחרונה: סי' ע"ז בכתב ס"ת ואמר שיתנה לביהכ"נ אחד ושוב בהגמרו חזר בו והבטיחו לביהכ"נ אחר אם יוכל לחזור בו: סי' ע"ט אם מותר לשנות מקום ארון הקודש מכפי שעמד בתחילה: סי' ל"ז בענין איסור נתיצה מביהכ"נ אם הוא איסור תורה: סי' כ"ב אם מותר להגביה עז"נ שעי"ז יסתמו חלונות של עזרת אנשים: סי' קע"ד אם מותר לנתוץ כותל ביהכ"נ לעשות חלונות לעזרת נשים: סי' קמ"א ע"ד ביהמ"ד גדול ורחב ידים שאי אפשר לחממו בחורף אם מותר לחלקו במחיצה באמצע לחמם צד אחד: סי' מ"ה במי שהי' לו ארגז מיוחד לספרים ש"ס ופוסקים ועשה לו אחר אם מותר להשתמש בהראשון לחול: סי' י"ד בהתנדב לבנים לבנין ביהכ"נ ומסרן לגבאי ואח"כ קנו ביהכ"נ אם מותר להשתמש בלבנים לחול: סי' י"ח בענין שוקל ענבים בכף ויצא יין אם מברך עליו בפה"ג ובפחות מכזית שנתפח ונעשה כזית אם מברך ברכה אחרונה עליו: סי' מ"א בעסק טראפיק שקשה להשיג נכרי שיעמוד כל יום השבת וימכור אם רשאי למכור לנכרי הכל מע"ש והנכרי ירשה לכל הבא לקנות לשקול ולקח לעצמו ויניח המעות בכלי העומד שם והישראל ישב לשמור מגניבה: סי' מ"ב בחייטים שמחזיקים פועלים נכרים לשנה אם יש איזה היתר שהפועלים יעבדו בביתם בש"ק מלאכת הישראל: סי' קפ"ה בישראל ונכרי שיש להם שותפות בשדה ובא הדבר לידי ליציטאציא בש"ק אם מותר לישראל ליתן פאלמאכט לנכרי מע"ש שילך על הליצטאציא: סי' קכ"ח אם מותר להעמיד נרות של שבת בקנים שנתחדשו הנקראים שפארעס שכשבא הדלקה בסוף הנר נכבה: סי' קכ"ט בהעמיד בש"ק תבשיל על הקעך ע"י נכרי קודם הסקה והתבשיל הרתיח ונשפך ושפחה נכרית שפכה מעט מים לתבשיל אם מותר לאכלו: סי' קצ"ב בדין העמיד קדירה לבשל בשבת סמוך לחשיכה ונגמר בחול אם חייב משום מבשל מה"ת: סי' קע"ז אות ב'. בדבר נפל שלא גמרו שעריו וצפרניו אם מותר לחלל עליו שבת בזמנינו שנתחדש מכונה שמחממים אותם וחיים: סי' קנ"ו אם מותר לפתוח ולסגור בש"ק ספרים שרשום על הדפין אותיות: סי ק"ב ע"ד תיקון עירובין בכפר אם יש לצרף פאסי עמוקה אצל דרך המלך למחיצה: סי' ס"ה פרצה י' אמות וכדומה האיך לשער על צענטי מעטער: סי' ב' בהיתר טלטול בעיר אנטווערפין: סי' קו בענין היתר תיקון עירוב ע"י דלתות שע"י פתיחת הדלת נסתם כל הפרצה אבל הנכרים לא יניחו לסתום וגם אין שום היכר שנעשו לסתום רה"ר: סי' נ"ח אות ב' בדלתות שסומכין עליהם מטעם שראוין לנעול ובחורף נתקבץ עליהם רפש וטיט וכפור ואי אפשר לנעלן בלי מרא וחצינא אם יש היתר לטלטל: סי' ק"ע אודות עשבים אם מבטלין הדירה: סי' קע"ז בשחת ומאכל בהמה הנמצא בחצר יותר מסאתיים אם מבטל הדירה: סי' י"א בשולח עירובו ע"י קטן שבכניסת ליל שבת נעשה גדול אם מועיל העירוב: סי' קל"ה בדין מרקחת ושומן העומדים בכלי חמץ אם צריך למוכרן קודם הפסח: סי' קמ"ו בע"פ שחל בשבת אם צריכין למכור חמץ בע"ש קודם חצות דוקא: סי' ג' במי שלא יכול להשיג נכרי בע"פ למכור חמצו אם יוכל ליתנו לקטן ישראל במתנה: סי' ק ביין מזיוף בשפירטוס אם מועיל מכירה לנכרי שעפ"י החוק אסור לקנותו והוי מקח טעות: סי' כ"א עוד מהנ"ל: סי' כ"ג במי שהי' לו חנות עם סחורה חמץ ומחמת שהי' חייב לנושיו הניח חותם טל החנות ושכח למכור חמץ שבחנות אם מותר לאחה"פ: סי' ל"ג במי ששלח קודם פסח מתנה לשר יי"ש ולא רצה לקבלו ובא בחזרה לישראל לאחר הפסח: סי' ע' במי שמכר חמצו בע"פ בקנין כסף בלי שטר אם מותר החמץ לאחה"פ: סי' ע"ד בשני שותפים שהיו להם חנות מחימוצים ושותף א' מכר כל החימוצים ושותף השני מכר בפסח מהחימוצים שבחנות לנכרים מה דין החמץ הנשאר: סי' קצ"ד בישראל שנשתעבד ליתן פת לאנשי חיל כל השנה מה יעשה בפסח. סי' י"ז בעופות המובאין ע"י נכרי ביו"ט מחוץ לתחום אם מותר לשחטן: סי' מ"ג אודות הסכך מקנים עגולים המונחים ברעהם וקבועין במסמר שאי אפשר להוציאם אם רשאין לסכך כן. סי' עא אם מותר לעשות סוכה על באלקאן שיש שם שיעור סוכה רק שהגג הולך למעלה באורך ד"ט וצריכין לצרף ב"ט מזה שתחת הגג ולעשות מחיצה שם: סי' קפ"ג בשנת השביעית אם מותר לצאת י"ח אתרוג באתרוג א"י: סי' ק' אם מותר להדליק נ"ח משמן שביעית: סי' ר"ב אם מותר להחזיר בשבת הזכוכית מבתי עינים ששכיח הדבר שנופל מהברזל. ופלפול בדברי הרא"ש בפ' ע"פ בענין אין קידוש אלא במקום סעודה שכ' דאינו קידוש כלל: מפתחות חלק יו"ד סי' י' בדבר שו"ב שבא לעיר בלי הסכמת הרב ורוב הקהל ומשיג גבול השו"ב דשם: סי' עג בשובי"ם שהיו להם דו"ד עם אחד וחתמו כתב באיסור לדון בזבל"א וזבל"א ואם לא יעשו כן יהי' שחיטתם אסורה והביאו נברר מאדם ודנו ובורר שלהם לא הסכים על השליש ונפרד הענין אם מותר לאכול מזבחם: סי' ס' בשו"ב שחתם א"ע בכתב בנדר ע"ד רבים בשביל טובה שעשו לו אם יש להתיר לו הכתב מחמת שאין לו פרנסה וגם כדי לעשות שלום בעיר: